לימדו אותנו לחשוב שמה שאנחנו רואות בעיניים שלנו, בין אם במראה או לא במראה, משקף את האמת, את מה שבאמת קיים במציאות – את איך שאני נראית באמת.
אולי זה יפתיע אתכן, אבל מה שאתן רואות במראה זה לא אמת, זאת גם לא מציאות ובטח שלא אובייקטיבית.
דימוי הגוף שלנו לא נוצר כתוצאה ממה שאנחנו רואות במראה, על אף שזה נראה לנו ככה, אלא בדיוק להיפך – דימוי הגוף שלנו הוא שקובע את מה שאת רואה במראה.
אז מה הביצה ומה התרנגולת?
בתכלס זה לא משנה.
המוח שלנו תמיד ינסה להוכיח לנו את מה שאנחנו כבר יודעות, או יותר נכון, את מה שאנחנו מאמינות בו באמת, ואם צריך לעוות את המציאות הוא יעשה גם את זה.
איך זה יכול להיות?
מי שאחראי על הראייה הוא המוח ולא העיניים. העיניים קולטות אור מבחוץ והמוח מתרגם את השדרים האלו לכדי תמונה.
לכן, כל דבר שאנחנו רואות בעיניים עובר דרך הפילטרים שלנו – דרך האמונות שלנו, זכרונות, חוויות, מה שאמרו לנו, מה שסיפרו לנו ויותר מהכל – מה שאנחנו חושבות שאחרים רואים כהם מסתכלים עלינו.
למעשה, כל דבר שנראה לנגד עיננו לעולם לא יהיה אובייקטיבי ונכון ב-100% למציאות.
זה נכון לגבי כולנו – כשהבעל שלך אומר ‘איזה גוף יפה יש לך’ ואת חושבת שהוא רק מנסה לגרום לך להרגיש טוב, או כשאת מסתכלת בתמונות שלך מלפני שנים שבזמנו חשבת שאת שמנה ואין לך מושג מה רצית אז מעצמך.
הדוגמא הטובה ביותר כדי להמחיש את זה היא תופעה שנקראת ‘הפרעה בדימוי הגוף’ או ( Body dysmorphic disorder, BDD).
זוהי תופעה שבה בין היתר נשים עם משקל נמוך מסתכלות במראה ורואות אישה שמנה.
ולא, היא לא מגזימה. ולא, היא לא אומרת סתם ‘אני שמנה’ כדי שיגידו לה ‘לא את לא’. זה באמת מה שהיא רואה.
זאת אומרת, שקיים עיוות משמעותי בין מה שנראה במראה לבין המציאות.
ובמקרים מסוימים, אנשים יראו במראה משהו שכלל לא קיים במציאות אלא רק בדמיון שלהם.
זאת לא רק את, זה קורה לכולנו וזה מוכח מחקרית – “העין רואה רק את שהמוח מוכן להבין” (אנרי ברגסון).
במילים אחרות, אנחנו לא יכולות לראות משהו שאנחנו לא מאמינות בו.
פה טמון הכוח- בהבנה שהכל מתחיל ונגמר אצלנו.
אין ביצה, אין תרנגול ואין תרנגולת, מה שאת מאמינה זה מה שקובע, ומה שאת תכניסי לתוך תת המודע שלך יהפוך להיות המציאות שלך.
אז איך עושים את זה?
קודם כל, צריך להבין שהמוח שלנו יודע לשחזר את עצמו, זה הדבר שהוא עושה הכי טוב. הוא מתוכנת בצורה מעגלית שבה הוא יוכיח לנו שוב ושוב את מה שאנחנו כבר יודעות.
ולכן, רגשות חיוביים מובילים לעוד רגשות חיוביים.
נשמע לך מופרך? תחשבי שוב פעם, כי כנראה שבד”כ את אלופה בלעשות את זה בכיוון השלילי.
אם את תחייכי למראה, היא תחייך אלייך בחזרה.
אז, כשאת עומדת מול המראה תסתכלי על עצמך.
תסתכלי על מה שאת אוהבת ותתמקדי בזה.
אל תשקרי לעצמך, תהיי כנה.
תת המודע לא מתווכח עם האמת הפנימית שלנו ועם הרגשות הכנים שיש לנו באמת על עצמנו.
תראי את מה שטוב בעינייך ותרימי לעצמך, ואם את לא אוהבת, אז תעריכי.
לא אוהבת את הירכיים? לגיטימי.
עדין, תגידי לרגליים שלך תודה על כל מה שהן עושות בשבילך – לוקחות אותך, יורדות ועולות מדרגות, קמות ויושבות.
שונאת את המידלדלים בידיים? לגיטמי.
ובכל זאת, תגידי לידיים שלך תודה על כל מה שהן עושות בשבילך – מרימות, מורידות, שוטפות, מחתלות, מסדרות, עובדות ומחבקות.
ככה זה, מתי שהכל עובד כשורה אנחנו לוקחות את הדברים כמובן מאליו.
רק מי שפתאום לא יכולה לעמוד על הרגליים לומדת להעריך אותן ולא משנה איך הן נראות.
כשאת מרגישה טוב וחווה את המציאות בצורה חיובית כל ההתנהלות מגיעה ממקום חיובי -את אוכלת פחות, צועקת פחות, עובדת טוב יותר, מרגישה טוב יותר מרגישה יותר ביטחון והערכה, ובכלל, כל ההתנהלות שלך משתנה עם עצמך ועם הסביבה.
אין נכון או לא נכון.
אפילו בית המשפט יודע, כי למציאות יש הרבה פנים ולפעמים שני הצדדים צודקים וטועים בדיוק באותה מידה.
למעשה, אנחנו רואים את המציאות מתוך חור המנעול האישי שלנו ומה שאנחנו רואים ותופסים כאמת זאת רק אשליה שיצר המוח שלנו.
היות ואין אמת אחת,תחליטי את באיזה סיפור את רוצה לחיות.
אל תבחרי לחכות,
תבחרי מי את רוצה להיות.
שלכן,
נעמה
